תקציר:

בוקר, שמש, יום חדש. רן פקח עיניו נרגש. ריח טוסט ושוקו חם לחדרו אט-אט זרם. חופש בא, סוף סוף הגיע, אימא בשמחה הודיעה: "דודה רינה ובנה חיים באים היום בצהרים". רן מתרגש לקראת הפגישה עם בן דודו חיים, אבל מתי הוא כבר יגיע? מתי זה צהרים? ולמה דווקא כשמחכים למשהו, הזמן עובר כל כך לאט? רן יוצא אל הגינה, שם הוא פוגש חברים נחמדים ומקווה ללמוד מהם על הזמן. הוא מגלה שכל אחד רואה את הזמן בצורה אחרת, ושהזמן יכול להיות לפעמים איטי ולפעמים מהיר, לפעמים לנוע בקו ישר ולפעמים במעגל...